ארוצה נא אחריך, אפתחנה שעריך
כי אך לי מפתח-צרור;
אלכודה נשימותיך, אשיבם נא לראותיך
ממני קחי זו נשמת-דרור-
לבי מפתן רגליך, על גבי יצעד מזמור.

ובתום הד מנגינותיך, אביטה נא אודותיך
מך ליבי אף אין מזור;
ובאחרונת שאיפותיך, ידורו לי עפעפיך
שיר אחד ממחול השכול-
עת בוא תום קינותיך, גם גופי יהא לחול.

אשק נא שפתותיך, אז אפתח שוב שעריך-
אבני משכבך מלובנות;
אפריע למנוחותיך, אחפוץ לראות עדייך-
מקלות עצם מאובנות;
אז שוב אכסה מראשותיך, ואחזור אל קבר מנוחות מאת:  דרור וינברג   ישיבת קרית שמונה בנחלים.